תזכיר חוק

 

שם החוק המוצע:

חוק שירות התעסוקה (תיקון - בית דין מינהלי), התשס"ד  - 2004.

 

מטרות החוק והצורך בו:

סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה קובע מנגנון להגשת עררים על פעולות של לשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה:

"הרואה עצמו נפגע על-ידי פעולת לשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה

 לעבודה לרבות פגיעה על-ידי אי-קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור

 לפני ועדת ערר שנתמנתה על-ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה, ועל החלטת

 ועדת ערר ניתן לערור לפני בית-דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות;

 דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות"

 

בהתאם לכך נקבעו גם תקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים), התשי"ט – 1959, ומונו ועדות שפועלות ודנות בעררים רבים של דורשי עבודה. ואולם, בכל הקשור לועדות ולפעולתם נתגלו קשיים שונים:

 

א.                  מועצות לשכות שירות התעסוקה אינן פעילות זה שנים רבות ולפיכך מינוי הועדה נעשה מכח סמכות שיורית של השר האחראי.

ב.                  סמכויות הועדה מצומצמות לסמכויות המעטות שנקבעו בתקנות, דבר המגביל יכולת בירור העררים.

ג.                    לא נקבעו הוראות בדבר הרכב הועדות וכשירות חבריהן בדבר חקיקה ראשי; הוראה המאפשרת דיון בהרכב חסר מצויה כיום רק בחקיקת המשנה.

ד.                  מועדי הגשת ערעור על החלטת ועדת הערר אינם ברורים.

 

לאור זאת, ולנוכח מרכזיותן של הועדות במתן מענה לדורשי עבודה רבים, יש צורך בתיקון החקיקה באופן שיעגן את פעולת ועדת הערר כבית דין מינהלי. באופן זה יובהר מעמדה של ועדת הערר, סמכויותיה, והחובות המוטלות על חבריה, כמו גם ענינים יסודיים שבסדרי דיון.

           

בהתחשב בכך שהועדה דנה בנושאים המשפיעים על זכאותו של העורר לדמי אבטלה או לגמלת הבטחת הכנסה, ובכך שהשאלות העובדתיות העולות בפני הועדה מצומצמות יחסית, ראוי לקבוע את הסמכויות באופן שיאפשר לועדה לקיים דיון מהיר ועניני שימזער את העיכוב בתשלום דמי אבטלה או גמלת הבטחת הכנסה.

 

            טיוטת התזכיר הובאה לדיון בפני המועצה לבתי דין מינהליים , וההערות שולבו בתזכיר,    למעט הערת מועצת בתי הדין המינהליים שסברה כי יש לאפשר מינוי מומחה בנסיבות   מיוחדות.

 

עיקרי החוק המוצע:

(א)    לקבוע כי על ועדת הערר יחול חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב – 1992, דהיינו כי תפעל כבית דין מינהלי.

(ב)    לקבוע כי ועדת הערר תמונה בידי שר התעשיה, המסחר והתעסוקה, וכן לקבוע את הרכבה וכשירות חבריה.

(ג)      לסייג את תחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב - 1992 בנושאים הבאים:

(1)     המועד להגשת הערר יהיה בתוך ארבעה עשר ימים ממועד מסירת הודעה על פעולת שירות התעסוקה, ולא בתוך 45 ימים, לנוכח הדחיפות שבקיום הדיון ואופי השאלות העובדתיות הנדונות;

(2)     הנימוקים שבהודעת לשכת שירות התעסוקה שביחס אליה מערערים ייחשבו כתשובה לערר, ואולם שירות התעסוקה יהיה רשאי לפרט נימוקים גם בעת הדיון;

(3)     בהסכמת הצדדים הדיון עשוי להתקיים בהרכב חסר אם נציגי הציבור שהוזמנו נעדרים, ובלבד שיושב הראש יהיה נוכח; חברי הועדה הנוכחים בדיון הם שיחתמו על החלטת ועדת הערר;

(4)     ועדת הערר לא תהיה מוסמכת לפסוק לצדדים הוצאות - לאור מהות הדיון ואופיו. כמו כן, הועדה לא תהיה רשאית למנות מומחה, על מנת שלא להכביד על הדיון בפניה ובהתחשב בקיומן של ועדות מקצוע לפי חוק שירות התעסוקה.

(5)     לא יתאפשר ערעור על החלטת ביניים של ועדת הערר, אלא בגמר ההליך, במסגרת הערעור על ההחלטה הסופית.

(6)     סמכויות הערעור על החלטת ועדת הערר יוקנו לבית הדין לעבודה.

(ד)        לנוכח הצורך בהקצאת תקציבים להפעלת בית הדין המינהלי, מועד הכניסה לתוקף של התיקון יהיה בתום 14 ימים מהמועד ששר התעשיה המסחר והתעסוקה אישר את אפשרות הפעלתו, בהודעה שתפורסם ברשומות.

 

השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

החוק הקיים קובע כי תמונה ועדת ערר אך אינו מגדיר את ההסדרים הנוגעים לפעולתה.  החוק המוצע יקבע כי ועדת הערר תפעל כבית דין מינהלי, ובכך יחיל על ועדת הערר את ההסדרים המחייבים בית דין מינהלי, בשינויים המפורטים בחוק המוצע.

 

השפעת החוק המוצע על חוקי היסוד:

אין.

 

השפעת החוק המוצע על התקציב וההיבט המינהלי של המשרד:

בהנחה שהגמול שייקבע על ידי שר המשפטים בהסכמת שר האוצר, ישולם לראשי המותבים בלבד ויהיה באותו השיעור המשולם  כיום ליושבי ראש ועדות הערר, הרי לא צפויה השפעה תקציבית.

 

נוסח החוק המוצע:

חוק שירות התעסוקה (תיקון – בית דין מינהלי), התשס"ד - 2004